לפעמים אתה פשוט לא יודע מה הלאה.
מה לעשות…
מהי ההחלטה הנכונה..
מה עדיף..
לפעמים,
כל מה שיש בפניך זה רק הצעד הבא.
באחת הפגישות של משתתף 'סופרסטאר' השנה
דיברנו על המעבר שלו מעבודה בה הרוויח יפה מאוד…
עבודה שהעסיקה אותו מראשון ועד חמישי שעות רבות…
למצב בו הוא לא עובד… וכרגע מחכה לשלב הבא.
מצב של חוסר ודאות.
הוא ידע שהעבודה ההיא מיצתה את עצמה..
לא משנה כמה הרוויח בה וכמה היא הייתה 'טובה' על הנייר…
הוא ידע שהגיע הזמן למשהו חדש…
הוא ידע שיש לו כמה רעיונות עליהם חשב כבר שנים…
אבל הוא לא ידע הכל.
לא ידע איך להתחיל…
לא ידע מה נכון..
לא ידע כמו שידע לפני כן.
אז,
הוא ידע שראשון עד חמישי
הוא עושה ככה וככה
משעה כזו ועד שעה כזו….
עכשיו,
הוא לא יודע.
הלו"ז פתוח.
העתיד לא ברור
ואין לו שום דבר 'חובה' לעשות מחר בבוקר…
דבר שגורם לטיפוס על קירות…
מחשבות רבות…
ותחושות לא נעימות.
קדימה תעשה משו..
קדימה תדע…
קדימה שיהיה כמו פעם…
ואז, באחת הפגישות שלנו השנה,
שמתי לב שהוא לא ניתק את חבל התבור מהעבר שלו.
קונספט שאני קורא לו
'אנקור הרוגע שלך'.
בעצם, בעבר, לפני שעזב את העבודה,
היה לו 'כלי מדידה מנטלי' שעזר לו 'לבדוק שהכל בסדר בחייו.
אבל, ברגע שעזב את העבודה,
עזב גם את הידיעה.
ידיעה של מה קורה איתו מראשון ועד שבת…
בתכל'ס, אם נהייה מדויקים, זה לא שאז הייתה לו באמת ידיעה…
אלא סה"כ הייתה 'סבירות יותר גבוהה שמראשון ועד שבת
הוא יעשה ככה, ככה וככה'…
אבל גם זו לא הייתה הבטחה הרמטית חובה במציאות..
הבעיה היא, ברגע שעזב את העבודה,
לא עזב גם את כלי המדידה דרכו מדד שהוא בסדר. שהכל תקין…
כי עכשיו, במקום לחיות מימי חול בהם הוא עובד לבין סופ"ש בו הוא נח…
עכשיו זה הכל נח נח נח אלא אם הוא מחליט או עושה אחרת..
עכשיו החיים הם בקצב אחר, זמן אחר ותפיסה אחרת.
במקרה שלו,
עזר לו 'לאסוף אנקור חדש' של 'רק הצעד הבא…'.
בעצם,
כל מה שיש בפניך זה רק צעד אחד קדימה.
עכשיו לאכול,
עכשיו מקלחת,
עכשיו אימון,
עכשיו צפה בסרטון על שיווק שותפים,
עכשיו תשתה חלבון,
עכשיו צא להליכה,
עכשיו שב לראות קצת טלוויזיה,
עכשיו תתקלח שוב,
עכשיו קרא ספר…
וכל הזמן, תוך כדי, לסמוך שהשלב הבא מגיע.
לא רק 'מגיע' כאילו בעתיד,
אלא תוך כדי העשייה 'הסומכת שלו' של רגע רגע…
משו יגיע….
2 בלילה, רעיון ובום.. הוא מתעורר.
סופרים יגידו לך..
משווקי אינטרנט גדולים ייספרו לך…
וכל מי שמקצוען במשהו על אמת…
יגידו לך שהפריצות דרך…
ה'רעיון המבריק הבא'…
הפתרון הגדול שהם מחפשים…
מגיע אליהם כדרך אגב…
בדרך לקניות בסופרמרקט..
במקלחת לאחר האימון…
בישיבה עם חבר…
דרך אגב,
ולא בהכרח מלהתמקד בנידיות אובססיבית על 'מה הלאה'…
מה הלאה?!?!??!!?!
תגיד לי כבר יקום מעצבן…
מה יהיה..
האם אשרוד…?
מה יהיה איתי..
האם אני אהיה בסדר…?
מתי ארגיש כמו פעם….
עוד כמה זמן זה יהיה ככה….?
וזה קורא יקר שלב שאתה תצטרך לעבור.
לא רק פעם אחת.
לא רק פעמיים.
אלא בכל פעם שהמציאות תגיד לך,
הגיע הזמן לעלות שלב.
ושלב עולים בירידה למטה,
המתנה…
ואז קפיצה של 10 שלבים בבת אחת…
זאת הסיבה למה אחד מהחוקים בתוכנית 'הסופרסטאר' שלנו
היא לוודא שהמשתתף לא נשאר בנוחות,
בשום מקום.
נוחות = בריחה מהשלב הבא.
בריחה מהמתנה על הסולם…
בזמן שאחרים מתקדמים לפניך…
כאשר המתנה היא הדבר שייקח אותך עשרה שלבים קדימה מהם..
אז..
האם אתה בורח…?
האם אתה מפחד לא לדעת….?
האם אתה מפחד מהמתנה….?
האם אתה מפחד לשחרר….?
