כשמשהו קשה…
שוב ושוב ושוב…
אתה רוצה לתת לו את הכבוד המגיע לו.
אם שנים קשה לך לגשת לבחורות…
שוב ושוב ושוב….
סימן שהמשחק עצמו קשה, ולא אתה לא יוצלח.
סימן שזה לא 'סתם' קשה.
וסימן שזה לא קשה לך.
זה פשוט קשה.
אתה לא רואה הרבה אחרים עושים את זה….
אלה שכן, שיכורים או מתנצלים או מתחבאים מאחורי דמות מזויפת….
ובכל פעם שאתה אומר לעצמך הפעם יהיה אחרת,
אתה שוב נכשל…
ובכן, הדבר הפשוט לעשות זה להלקות את עצמך…
אבל הדבר החכם לעשות הוא להבין שמצאת אויב ראוי.
משחק שעושה ממך פורפרת..
חושף את החולשות הכי מביכות שלך…
מוריד אותך על הברכיים…
מצניע אותך…
ומכריח אותך לציית לחוקים שלו.
אני זוכר איך חיכיתי חודשים לשחק את המשחק ELDEN RING…
(לא בדיוק חיכיתי, אלא ראיתי את הTRAILER של המשחק
ופשוט ידעתי זה משחק שאני רוצה לנסות..)
והנה אני מול המחשב..
מוכן לשחק…
ובום.
כל דקה אני מת מחדש.
פעם ציפור הורגת אותי..
פעם אביר ענק על סוס…
וכל רגע משו אחר…
לא יכול לנשום שנייה אחת
והנה אני מת שוב.
אחרי 100 פעמים שאני בקושי מצליח ללכת בלי למות….
אני עושה חיפוש באינטרנט ומסתבר זה אחד המשחקים הקשים.
כולם מתים, כל הזמן.
מלא פרודיות על איך המשחק הזה הורג אותך,
כל פעם מחדש.
ואז אני מבין.
אני פשוט לא אנצח במשחק הזה כמו שאני רוצה לנצח.
אני לא אנצח בדרך בה אני רוצה לשחק.
אני אהיה חייב, לא משנה כמה זה קשה,
לשחק בדרך בה המשחק רוצה שאני אשחק.
המפתחים של המשחק יצרו דרך מראש לנצח.
אולי זה להתחבא הרבה… אולי זה להתחמק מספר פעמים
לפני שאני נותן מכה אחת…. אולי זה לברוח מאויבים מסוימים
שאני לא מספיק חזק להתמודד איתם עדיין ולחזור במועד אחר…
מה שזה לא יהיה, אני חייב רגע לעצור, להסתכל על המשחק…
אשכרה להסתכל עליו… לראות למה אני נכשל…
מה אני מנסה לעשות שלא עובד…
איפה אני עקשן נודניק…
איך אני רוצה שזה יעבוד לעומת איך זה עובד בפועל….
ורק אז, אולי יש לי סיכוי.
ככה זה כל משחק.
זה לא סתם קשה לך לעלות סרטונים לאינסטגרם החדש שלך או ליוטיוב שלך…
באופן עקבי.. יום אחר יום.. כשבקושי יש לך צפיות…
זה לא סתם קשה לך להוציא עוד שיחת מכירה
כשהלקוח הקודם דחה אותך ושרף לך 39 דקות לחינם…
זה לא סתם קשה לך להמשיך להתחיל עם בחורות נוספות
כמו שחיים אומר שוב ושוב… למרות שהדייט הראשון האחרון צלח לך
אז בשביל מה להתחיל עם בחורות נוספות…
זה לא סתם קשה לך לקנות או להשקיע בקורס או יועץ שיעזור לך…
כשהעבר שלך מלא בכשלונות ודברים שלא צלחו לך…
(אבל מה הקשר של העבר לעתיד…)
זה לא סתם קשה לך לגרום למשפחה והחברים לקחת אותך ברצינות ולכבד
אותך כשהם זוכרים מי היית עד עכשיו…
זה לא סתם קשה לך להיות מול הבת זוג שלך כשאתם יושבים בספה לראות
נטפליקס או אוכלים ביחד…בלי לגעת בטלפון… בלי לדבר 'סתם' כדי שלא יהיה
שקט…. או בלי להיות תגובה פחדנית למשהו שהיא אמרה או עשתה רק כי
פתאום קנאה או תחושה של עצבים התנחלו לפה שלך ותפסו שליטה…
זה לא סתם קשה לך לשבת על החנות שלך באיביי, שופיפיי, אמזון
או מה שזה לא יהיה…. בלי הטלפון לידך.. בלי לבדוק אימיילים..
ובלי לעשות שום דבר אחר… חוץ מהמשימות שרשומות לך בקובץ WORD….
(כנראה לא היה יום בחייך בו ישבת על המחשב למשך 3 שעות
ועשית רק משימות בלי לפתוח לשונית נוספת… יוטיוב לרגע…
GMAIL לדקה או וואטסאפ לשנייה….)
גאווה אמיתית זה לשבת על המחשב 3 שעות ברצף בלי לבדוק כלום
נאדא ולא בטיח.
יותר אופורי מכל דבר אחר שתעשה בחיים שלך.
"וואו, הצלחתי להיות עם עצמי.. עם הפחדים שלי.. עם המחשבות שלי…
עם כמה שאני חושב שהעבודה שאני עושה עכשיו לא משנה בכלל..
ועדיין… הצלחתי לעשות הכל… וואו.."
אתה תאהב את עצמך.
תחבק את עצמך.
אפילו תשכב עם עצמך.
כי החבר הכי טוב שלך הוא אתה.
אתה לא יודע כמה אתה אוהב את עצמך….
או כמה אתה מסוגל לאהוב את עצמך….
והכל מסתתר בלשבת על המחשב 3 שעות
ולבצע כל משימה שרשמת לבצע ולא לעשות שום דבר אחר…
או לצאת החוצה לרוטשילד ולגשת ל10 בחורות הראשונות שאתה רואה
תוך 30 דקות ולא לעשות שום דבר אחר…
בטח שלא לברוח לטלפון לשחק אותה כאילו אתה בודק משהו…
או לאכול שבוע שלם לפי התפריט ולא לפספס אפילו גרם אחד של חלבון,
פחמימה ושומן כי אתה החלטת לקחת את עצמך ברצינות,
לקנות משקל אוכל ולמדוד הכל….
מה שאתה מחכה לו,
מחכה לך.
מה שאתה רוצה,
רוצה אותך.
שום דבר לא מגיע…
הדבר כבר כאן.
