אתה יודע…
ישנם מעט מאוד דברים בחיים שיהפכו אותך לגבר אמיתי.
אחד מהם זה לשבת בבר לבד,
בלי טלפון.
אתה, כיסא ובירה.
מסוגל?
חושב שזה קל?
שואל בשביל מה?
לא עניינך.
צא השבוע בלי טלפון, תזמין בירה ושב על כיסא.
5 דקות.
10 דקות.
כמה שאתה מסוגל.
שב ואז תראה…
תראה מי אתה באמת.
כמה אתה מפחד.
כמה לא נח לך עם עצמך.
כמה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים.
כמה אתה מפחד להיראות לבד.
כמה אתה חושש להיראות מוזר.
כמה אתה רוצה להיראות רגיל ונורמלי.
כמה הגוף שלך יירצה לברוח מהסיטואציה…
שב ואז תראה מי אתה באמת.
אתה הכיסא והבירה.
שב ותראה איך אתה לוגם…
לא לוגם כי רוצה.
לא לוגם כי צמא.
לא לוגם כי אוהב את הבירה.
לוגם כי איכשהו, מכרו לך, שלגימה משמעותה אתה בסדר.
שאם אתה לוגם זה אומר שהכל תקין.
'הנה הוא לוגם הוא כנראה לא עצוב'.
שב נראה אותך… לא לוקח לגימה אחת.
כן.. לא רק בלי טלפון… אלא גם בלי לגימה.
שום דבר.
רק אתה והמערכת יחסים שלך עם להיות בלי שום דבר.
אתה יודע… יש תרגילים בחדר כושר חושפים חולשות.
קח תרגיל כמו סקוואט קדמי בו המשקל הוא מקדימה לגוף.
תרגיל כזה חושף המון חולשות בשרירים קטנים בגב שלך
שתפקידם לעזור למשקל לא ליפול קדימה.
אבל מכיוון שכל היום בני אדם קדימה..
מול המחשב.. מול ההגה.. מול הטלוויזיה…
רובם לא מפתחים את השרירים שנדרשים בשביל לא ליפול קדימה.
ומכיוון שאתה כל הזמן בטלפון…
כל הזמן בחוץ ולא בפנים…
כל הזמן בורח…
אז כשאתה מגיע לבר לבד, בלי טלפון, רק אתה ועצמך,
אתה פוגש את כל החולשות שאתה לא מתמודד איתם ביום יום…
אתה רואה כמה אתה לא מסוגל להרגיש.
כמה אתה לא מסוגל להיות.
וכמה אתה לא מסוגל להיראות מוזר, אחרת, לבד, עצוב, מעורער,
שקט, חושב, עצבני, כועס, מתוסכל…
כמה אתה מנסה להסתיר שאתה לא בסדר.
כאשר שנינו יודעים…
אתה רחוק מלהיות בסדר.
אתה עצבני,
עצוב,
מפוחד,
מתוסכל,
מנסה להחזיק את עצמך על הקשקש,
רעב,
דואג,
חושש,
רוצה,
דואג,
שואל שאלות,
מחכה,
בהמתנה כבר מי יודע כמה זמן…
וזה נקרא להיות גבר אמיתי.
אתה לא מנסה להיות משהו שאתה לא, כרגע.
אתה לא מנסה שהתקופה הזו תהיה משהו שהיא לא, כרגע.
אתה לא מנסה להרגיש משהו שלא אותנטי להרגיש אותו, כרגע.
אתה יוצא לבר, ואתה שמח.
אתה יוצא לבר, ואתה עצוב.
אתה יוצא לבר, ואתה לא יודע.
אתה יוצא, ומה שיוצא, אני מרוצה.
לפעמים זה יהיה ככה…
לפעמים אחרת…
אבל אם אתה יוצא.. לבר.. לדייט… לעבודה.. לפגישה.. עם חברים.. או
למאדים… ואתה חושב שיש שם חוקים בחוץ על איך אתה צריך להיות
בשביל שאחרים ייאהבו אותך ולא ייחשבו שאתה מוזר…
אז אתה לא גבר.
אתה לא אישה.
אתה נמושה.
אף אחד לא מרגיש שם 'בסדר'.
בסדר לא קיים…
יש את מה שיש… ואין את מה שאין.
אז כשאתה מציית לחוקים שלא קיימים,
מי אתה תגיד לי בתור בן אדם…?
חושב שלגימה מראה להם משהו?
מה אתה אידיוט…?
שב שם,
מול הבירה,
ותראה….
תראה איך אתה מתפחלץ על הכיסא…
מתפוצץ מצחוק תוך כדי שאתה מתפחלץ על הכיסא כי אתה זוכר שאמרתי לך
שאתה תתפחלץ על הכיסא… מרגיש לא נח בעור של עצמך..
שב שם ותבין שככה אתה חלש בכל מקום אחר בחיים שלך
מול חברים…
מול הבת זוג…
מול העבודה..
מול המחשב..
מול הלימודים..
לוגם כדי לברוח.
אבל קורא יקר,
העתיד שלך נמצא מאחורי הרגשות אותן אתה בורח מלהרגיש.
העתיד שלך נמצא איפה שאתה מפחד להיות.
