אם תקרא את המילים הבאות לפחות פעמיים….
או בהמלצה שלי 100 פעמים…
או בהמלצה מכל הלב שלי כל יום לשארית חייך….
אתה כנראה תרצה להציע לי נישואין.
אין לי ספק שאתה תאהב אותי לשארית חייך.
אין לי ספק שאתה תמליץ עליי ברחובות מדינת ישראל כמו משוגע עם פטיפון…
קורא לאנשים לצאת מהבית ולהתחיל להקשיב לחיים כהן סבן.
אני כותב לך את המייל הזה בזמן שאני אמור לעשות משהו אחר.
זהו רעיון שכבר חשבתי עליו לפני כן לכתוב לך,
ועכשיו זה הופיע לי שוב.
אז הנה אני מנצל את האנרגיה שלי ואני כותב לך.
בתקווה שתהיה אמיץ מספיק / בלתי הגיוני מספיק לקרוא לפחות פעמיים.
—–
ישנה סכנה אמיתית בחייך
סכנה שאתה לא מודע אליה.
לא משהו חלילה כמו מחלה או אויב שמסתתר לך בבית או משהו מפחיד כזה או אחר.
לא…
משהו גרוע יותר.
תבין.
מהרגע שנולדת, המשוואה המתמטית של חייך ידועה:
גיל 18-35 הוא הגיל לשחק אותה בגדול.
זהו הגיל שקובע 3 דברים:
1# – הזכרונות שיהיו לך בגיל מבוגר יותר
2# – איכות החיים האמיתית שלך (זהו הגיל שבו אתה מנסה את החיים מה שנקרא)
3# – אילו חיים יהיו לך לאחר גיל 35 (עשירים או עניים, בחוויות, מערכות יחסים ובכסף)
ופה הסכנה משחקת תפקיד.
האויב הזה.. הסכנה הזו.. הם בלתי נראיים עד שזה מאוחר מדי.
והסיבה שבגללה הסכנה הזו היא יותר מסוכנת מלקבל סרטן
או כל דבר נוראי כזה או אחר…
היא כי אין לה תרופה.
ברגע שאתה קורבן של הסכנה הזו, אין שום דבר שתוכל לעשות נגדה.
כי הדבר שהיא לוקחת ממך קורא יקר היא את הדבר היקר ביותר שלך:
זמן.
וברגע שהיא לקחה לך אותו, אתה לא תקבל אותו בחזרה.
הבעיה היא שאתה תגלה שהיא לקחה לך אותו כאשר נהייה מאוחר מדי.
**
אחת מהטקטיקות החזקות שאני נותן לחבר'ה שיושבים איתי אחד על אחד
(אלו שעוקבים אחריי, סומכים עליי ומוכנים להשקיע בעצמם בגדול)
היא טקטיקה שמכריחה את הבן אדם לנצל את הזמן היקר שלו
(בין גיל 18-35) במהירות השטן.
ואני הולך לגלות לך את הטקטיקה הזו עכשיו.
אני קורא לה:
"ישנו אלמנט בחייך כרגע שנותן לך תוצאות כלשהן (קטנות / ממוצעות / בינוניות)
שמונע ממך לחפש אלמנט טוב יותר / מהיר יותר שקיים בוודאות כרגע. כל עוד
האלמנט הזה (חבר / אפליקציה / בת זוג / מקום עבודה / חברה / מקום מגורים)
קיים בחייך אתה לא תרגיש (קרא שוב) – הנה זה שוב: אתה לא תרגיש
רצון / מוטיבציה / חשק או צורך…
תן לי לרשום שוב: כל עוד האלמנט הזה עדיין בחייך אתה לא תרגיש
צורך או רצון לחפש אלמנט אחר שייתן לך פי 10 יותר תוצאות
ממה שאתה מקבל עכשיו באותו זמן ההשקעה או אפילו
בזמן השקעה נמוך יותר ממה שאתה משקיע כרגע.
תן לי לרשום שלישית:
בני האדם פועלים מתוך רגש או תחושת צורך.
בן אדם מרגיש מפוחד, אז הוא פועל.
בן אדם מרגיש מוטיבציה אדירה, אז הוא פועל.
בן אדם מרגיש שהוא חייב לפעול (חברה שלו עזבה אותו, הוא נרשם לחדר כושר להתאמן) אז הוא פועל.
רוב בני האדם פועלים רק כאשר הם חייבים לפעול או
מרגישים שהם רוצים לפעול.
אם אין לך חייב או רוצה אתה כנראה לא פועל.
גם אם אתה כן פועל לפעמים כשאתה לא רוצה או חייב (דבר שהופך אותך למיוחד במינו)
זה עדיין לא האוטומט שלך.
האוטומט שלך הוא לפעול כאשר אתה חייב.
לטפל בכאב בכתף, בברך, באישיות או בנשמה שלך רק כאשר אתה חייב.
לגבות את המחשב, כאשר הוא קרס.
אז תן לי לחזור שלישית: כל עוד ישנו אלמנט בחייך שנותן לך תוצאות קטנות
אתה לא תרגיש צורך או רצון לחפש (להשקיע זמן, כסף ואנרגיה) פתרון / אלמנט
אחר שנותן תוצאות טובות יותר, מהירות יותר ומדהימות יותר באותו זמן או בפחות
זמן השקעה מהזמן שאתה משקיע כרגע.
**
זו אחת הסיבות למה משתתפי הסופרסטאר בוכים בסשנים הראשונים שלי איתם.
מוות הזמן היקר שהם איבדו אותו הם לעולם לא ייקבלו בחזרה.
זה אשכרה בכי כאילו מישהו מת, לקלוט כמה תוצאות היית יכול לקבל
אם היית מוסיף אלמנט חדש לחייך…
אותו אתה תוסיף רק כאשר אתה תרגיש חייב או צורך עז לחפש פתרון / אלמנט חדש.
וכמו שביססנו…
הרגש לא יגיע כל עוד יש אלמנט שנותן לך תוצאות כלשהן או תחושה של תוצאות כלשהן.
אז הם בוכים.
מ2 סיבות:
1# – הזמן היקר שהם איבדו מסתפקים בתוצאות קטנות בזמן שהם יכלו לקבל הרבה יותר.
2# – הסיפוק מהתוצאות החדשות שהם מקבלים בפחות זמן השקעה מהצד שלהם
3# – הידיעה שכנראה ישנו אפילו אלמנט נוסף שייתן להם תוצאות מהירות וטובות יותר.
אתה קולט קורא יקר.
אם אתה בגיל 18-35…
מה שאני מנחש שנכון לגביך…
אולי אפילו צעיר יותר…
אולי קצת מבוגר יותר…
אתה בסכנה.
ואתה כנראה קורבן ברגע זה לסכנה הפסיכולוגית הזו שמשמידה חיים.
ויש רק מכה אחת.. תרופה אחת.. פתרון אחד שמוציא אותך מהסכנה הזו:
אתה פועל באופן בלתי הגיוני ועושה 2 דברים:
1# – אתה מתנהג כאילו האלמנט שנותן לך תוצאות לא קיים כרגע בכלל
(איך היית מתנהג מחר אם האלמנט הזה לא היה כרגע בחייך)
מה היית עושה אחרת אם מחר הבית של ההורים היה נשרף והיית צריך למצוא מקום לגור בו?
מה היית עושה אחרת אם הבחורה שאתה מעוניין בה, עוברת לגור בחו"ל ומצהירה שהיא לסבית?
מה היית עושה אחרת אם לא היו מרשים לך לגעת בטינדר יותר?
מה היית עושה אחרת אם מחר חברים שלך היו עוברים למדינה אחרת?
מה היית עושה אחרת אם קוסם היה יורד מהשמיים ואומר לך שמחר
אתה מתעורר בבוקר ואתה תהיה בן 29?
מה היית עושה אחרת אם היו מפטרים אותך מהעבודה שלך מחר?
אבל להתנהג כאילו האלמנט לא קיים, זה לא דבר שבן אדם רגיל מסוגל לעשות.
ולכן האופציה השנייה היא האופציה הפרקטית והמסוכנת יותר:
2# – אתה מסיר את האלמנט הזה מהחיים שלך ואתה מרגיש
צורך אמיתי למצוא פתרון / אלמנט חדש.
גברים שעוברים פרידה, משחקים אותה מתגברים על האקסית על ידי
להפסיק לעקוב אחריה במדיה החברתית, למחוק את התמונות שלה,
למחוק את המספר שלה…
אבל המח לא טמבל.
אתה יודע איפה היא גרה.
אתה יודע איך להשיג את המספר שלה בחזרה.
אתה יודע איך למצוא אותה במדיה החברתית.
אתה יודע איפה היא מבלה.
ויש לך חפץ בחדר או בבית שמזכיר לך אותה לפעמים.
המח
לא
טמבל.
אתה
לא
תעבוד
על
עצמך.
ולכן גברים לא מתגברים על האקסית באמת.
וזו הסיבה למה קשה להם 'לחזור למשחק' לאחר פרידה.
כי אתה לא יכול להסיר את העובדה שאתה תמיד יכול
ליצור איתה קשר מחדש או לנסות לדבר איתה מחדש.
ולכן הסרה של האלמנט היא להסיר אותו מחייך ככה שאין לך
אפשרות אמיתית (ככל האפשר) לחזור חזרה.
כי כל עוד אתה לא מרגיש או חייב למצוא אלמנט אחר,
אתה לא תדע:
כמה אתה מפספס כרגע.
חברים. כסף. הזדמנויות. חוויות. בנות. שמחת חיים. סיפוק.
וזו הסיבה למה משתתפים בתוכנית הסופרסטאר שלי
המומים כשהם קולטים את המחיר של לא לדעת
כמה אתה לא יודע, בגלל תוצאות קטנות שנותנות
לך להרגיש שאתה כו יודע.
לסיכום:
מה שאתה יודע…
והתוצאות שאתה מקבל…
עומדות בדרך שלך לדעת יותר ולקבל יותר.
וזו הסכנה שאתה הולך להתעורר אליה…
מחר בבוקר.. בגיל 25… 30.. 35 או 50…
הדרישה:
להיות בלתי הגיוני ולעקוף את המנגנון האנושי הזה ולחפש ולהשתמש בפתרונות ואלמנטים
אחרים וחדשים לפני שאתה מרגיש צורך או חובה לחפש אותם.
עכשיו לך תקרא 100 פעמים.
